על האקט המנהיגותי וההגה

מה  עוד לא נכתב על מנהיגות? אותו מושג חמקמק, נכסף, ובואו נודה על האמת… קצת נדוש. משפחות, ארגונים, עסקים ולמעשה, כל יחידה אנושית- מתפקדת טוב ונכון, הודות למנהיגות המובילה אותה, והרבה פחות טוב כשזו חסרה או נעדרת.

שני הכלים הראשונים רבי העוצמה שיש לכל מנהיג, המעוניין להוביל לעבר יעדים והישגים הם… הֶגֶה והגה.ההֶגֶה הראשון – במשמעות של הובלה קדימה ואחריות לתוצאות על כל המשתמע מכך.   

ההֶגֶה השני, במשמעות – דיבור. המשותף לכולנו, הוא הצורך הפשוט והכה מובן –  ל ה י ר א ו ת ולהיות מוערכים על מאמצינו, על מעשינו ועל הערך המוסף שאנו מביאים. אדם שאינו  נ י ר א ה כדרך קבע, על ידי הדמות המובילה, יתקשה בשלב כלשהו לתפקד, וילך לאיבוד בשל תחושת 'שקיפותו'.

הקושי האנושי להעריך, להוקיר ולהיות במגע עם נדיבות אנושית יומיומית, ביום  שגרתי, המופצץ בהתמודדויות, שינויים ו'בלתמ"ים' מרגיזים – מוכר, ידוע ומובן. גם הקלות הבלתי תיאמן בה ניתן  לנגח, לעקוץ ולמצוא פגמים בסביבה – אף היא אנושית, מוכרת ומובנת.

חשוב לקחת בחשבון  כי אלה מובילים לתרבות ארגונית הישרדותית, שבשלב כלשהו תמצא ביטוי  בתפוקות נמוכות ובאווירה ירודה. ייתכן כי משימת המשימות של המנהיג היא היכולת יוצאת הדופן להתעלות מעל המתח והעומס, ואף לראות ולהשיב במילה נכונה, את האדם לעצמו. אין ספק שכשאדם מרגיש שרואים ומקבלים אותו – זהותו מתרחבת. הוא נכון להתעלות מעל ל'כוח המשיכה',  ולגשת בהתלהבות ונכונות למשימותיו והתמודדויות היומיום.

תרבות ארגונית המובלת על ידי מנהיגות נוכחת ומובילה- מנהיגות נאמנה, עקבית ומוקירה, תזכה לארגון 'מחייך'  ויצירתי, אשר  יגרום ויביא לתפוקות גבוהות מלוות באווירה של הצלחה והנאה. והכל  הודות ל…הֶגֶה.