משחקים - הרבה יותר ממה שנדמה לכם!

כשמתבוננים בילד או בתינוק השקוע במשחק שהוא ממציא, ללא הפרעה או התערבות מבחוץ, קל להבחין שהוא  כולו 'שם', במצב של הנאה וענין מוחלטים. הוא חוקר, תוהה ומחפש לעצמו  פתרונות, לכל מה שמעסיק  או מטריד אותו. ברגעי המשחק הספונטניים הללו, הנובעים מצורך פנימי עמוק, נראה כי אינו רעב, אינו עייף, אינו עסוק בדבר מלבד במשחק עצמו. זהו  מצב אותו כינה פרופ' מיהאלי סיקזנטמיהאלי מאוניברסיטת שיקגו, בשם 'זרימה'- מצב בו  "הזמן עוצר מלכת"  בו נבראים במוח ובגוף, עולמות חדשים ומתחברים  באופן נדיר וייחודי ל'בוראם'.

זוהי אף ההגדרה המיטבית ל'יצירתיות' במלואה. לכן, ההמלצה היא: לא להתערב ולא לפלוש לרגעי המשחק הללו. לא להתערב בשאלות, בהצעות או פתרונות 'בוגרים' ומציאותיים יותר.
כשרואים כי התינוק או הילד, שקוע בדבר מה שהוא ממציא, כל שעלינו לעשות הוא 'לאותת' לו (לא יותר מכך) ולאשר את מידת ההנאה שלנו- מעצם הנאתו. לחוש ולשדר קבלה בלתי תלויה בדבר.כך ובהדרגה, מבין הילד כי עולמו הפנימי , התמודדויותיו, המצאותיו, גרגוריו ועיסוקיו משמעותיים וחשובים.

כך נבנית הערכתו את עצמו ובטחונו, בעולם סביבו. כך  נבנית  גישתו המכבדת – לעצמו. השלכות נוספות: חוויות מסוג זה, הנחוות  ברציפות (וכל רגע הוא הרגע המתאים להתחיל ולאפשר זאת) מאפשרות ויאפשרו  לילד שיהפוך  לבוגר, להיכנס לאותו 'אזור צמיחה' המרתק אותו בהווה יותר מכל, בתחושות חזקות של התלהבות, תחושת אתגר וצורך עז ללמוד ולהתעקש על פיצוח הנושא מכל מיני זוויות.

כשאדם מצוי בתוך 'אזור צמיחה'  גם שעות ארוכות, ימים או שנים, הוא לא חווה הידלדלות של אנרגיות, אלא היזון חוזר, בתוכו האנרגיה מתעצמת. אדם העוסק בתחום שמרתק אותו,  נמצא ברמת הלמידה הגבוהה ביותר האפשרית לו.
במצב זה יכולותיו הפיזיות והמנטאליות נמצאות בשיאן. השאיפה  והיכולת לזרימה נעשית מניע ראשוני להצטיין יותר ויותר. היא עושה את הילד, ולימים את הבוגר – מאושר.